Bava Batra 49

שעושה אותו גלל:

Because it over-manures it. <b><i>MISHNAH</i></b>. CARRION, GRAVES, AND TANYARDS MUST BE KEPT FIFTY CUBITS FROM A TOWN.<span class="x" onmousemove="('comment',' Because of the bad smell. ');">¹</span>

<big><strong>מתני׳</strong></big> מרחיקין את הנבלות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר חמשים אמה אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר רבי עקיבא אומר לכל רוח הוא עושה חוץ ממערבה ומרחיק חמשים אמה ומרחיקין את המשרה מן הירק ואת הכרישין מן הבצלים ואת החרדל מן הדבורים ורבי יוסי מתיר בחרדל:

A TANYARD MUST ONLY BE PLACED ON THE EAST SIDE OF THE TOWN. R. AKIBA, HOWEVER, SAYS IT MAY BE PLACED ON ANY SIDE EXCEPT THE WEST, PROVIDING IT IS KEPT FIFTY CUBITS AWAY. FLAXWATER<span class="x" onmousemove="('comment',' V. supra 18a. ');">²</span> MUST BE KEPT AWAY FROM VEGETABLES AND LEEKS FROM ONIONS AND MUSTARD PLANTS FROM A BEEHIVE. R. JOSE. HOWEVER, DECLARES IT PERMISSIBLE [TO COME NEARER] IN THE CASE OF MUSTARD.

<big><strong>גמ׳</strong></big> איבעיא להו ר' עקיבא היכי קאמר לכל רוח הוא עושה וסומך חוץ ממערבה דמרחיק נ' אמה ועושה או דלמא לכל רוח הוא עושה ומרחיק חמשים אמה חוץ ממערבה דאינו עושה כלל

<b><i>GEMARA</i></b>. The question was asked: How are we to understand R. Akiba's ruling?<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit., 'how does R. Akiba say.' ');">³</span> [Does he mean to say that] IT [a tanyard] MAY BE PLACED ON ANY SIDE, namely, be set close to the city, EXCEPT ON THE WEST, where also it may be set, but only at a distance of fifty cubits? Or IT MAY BE PLACED ON ANY SIDE&nbsp;… PROVIDING IT IS KEPT FIFTY CUBITS AWAY, EXCEPT ON THE WEST, where it must not be placed at all? — Come and hear: R. Akiba says: [A tanyard] may be set on any side at a distance of fifty cubits, save on the west side, where it must not be placed at all, because it is a constant abode.

תא שמע דתניא ר"ע אומר לכל רוח הוא עושה ומרחיק חמשים אמה חוץ ממערבה דאינו עושה כל עיקר מפני שהיא תדירא

Said Raba to R. Nahman: A constant abode of what? Shall I say of winds? How can this be, seeing that R. Hanan b. Abba has said in the name of Rab: Four winds blow every day and the north wind with all of them, for without this the world could not endure a moment. The south wind is the most violent, and were it not that the Son of the Hawk<span class="x" onmousemove="('comment',' An angel so called. ');">⁴</span> stays it with his wings it would destroy the world, as it says, Doth the hawk soar by the wisdom, and stretch her wings towards the south?<span class="x" onmousemove="('comment',' Job XXXIX. 26. ');">⁵</span>

א"ל רבא לרב נחמן מאי תדירא אילימא תדירא ברוחות והא אמר רב חנן בר אבא אמר רב ד' רוחות מנשבות בכל יום ורוח צפונית עם כולן שאילמלא כן אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת ורוח דרומית קשה מכולן ואילמלא בן נץ שמעמידה מחרבת את העולם שנאמר (איוב לט, כו) המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו לתימן

— No; what it means is that it is the constant abode of the <i>Shechinah</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' Divine Presence, v. Glos. ');">⁶</span> For so said Joshua b. Levi: Let us be grateful to our ancestors<span class="x" onmousemove="('comment',' The 'Members of the Great Assembly', who handed down the Book of Nehemiah with this verse in it. ');">⁷</span>

אלא מאי תדירא תדירא בשכינה דאריב"ל בואו ונחזיק טובה לאבותינו שהודיעו מקום תפלה דכתיב (נחמיה ט, ו) וצבא השמים לך משתחוים

for showing us the place of prayer, as it is written, And the host of heaven worshippeth thee.<span class="x" onmousemove="('comment',' Nehem. IX. 6. This would show that the sun and moon in the east bow down to the Shechinah which is in the west. ');">⁸</span> R. Aha bar Jacob strongly demurred to this [interpretation]. Perhaps, he said, [the sun and moon bow down to the east], like a servant who has received a gratuity from his master and retires backwards, bowing as he goes.<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., the verse refers to the sun and moon at their setting and not at their rising, and hence the Shechinah is in the east. ');">⁹</span>

מתקיף לה רב אחא בר יעקב ודלמא כעבד שנוטל פרס מרבו וחוזר לאחוריו ומשתחוה קשיא

This [indeed] is a difficulty. R. Oshaia expressed the opinion that the <i>Shechinah</i> is in every place. For R. Oshaia said: What is the meaning of the verse, <i>Thou art the Lord, even thou alone; thou hast made heaven, the heaven of heavens</i>, etc.?<span class="x" onmousemove="('comment',' Nehem. IX, 6. ');">¹⁰</span> Thy messengers are not like the messengers of flesh and blood. Messengers of flesh and blood report themselves [after performing their office] to the place from which they have been sent, but thy messengers report themselves to the place to which they are sent, as it says. Canst <i>thou send forth lightnings that they may go and say to thee</i>, here we are.<span class="x" onmousemove="('comment',' Job XXXVIII. 35. ');">¹¹</span>

ורבי אושעיא סבר שכינה בכל מקום דאמר רבי אושעיא מאי דכתיב (נחמיה ט, ו) אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים וגו' שלוחיך לא כשלוחי בשר ודם שלוחי בשר ודם ממקום שמשתלחים לשם מחזירים שליחותן אבל שלוחיך למקום שמשתלחין משם מחזירין שליחותן שנאמר (איוב לח, לה) התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו יבואו ויאמרו לא נאמר אלא וילכו ויאמרו מלמד שהשכינה בכל מקום

It does not say, 'that they may <i>come</i> and say,' but '<i>that they may go and say</i>,' which shows that the <i>Shechinah</i> is in all places. R. Ishmael also held that the <i>Shechinah</i> is in all places, since R. Ishmael taught: From where do we know that the <i>Shechinah</i> is in all places?<span class="x" onmousemove="('comment',' [Cf. Ahelson, The Immanence of God in Rabbinic Literature, p. 208.] ');">¹²</span> — Because it says, <i>And behold, the angel that talked with me went forth, and another angel went out to meet him</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' Zech. II, 7. ');">¹³</span>

ואף רבי ישמעאל סבר שכינה בכל מקום דתנא דבי רבי ישמעאל מנין ששכינה בכל מקום שנאמר (זכריה ב, ז) הנה המלאך הדובר בי יוצא ומלאך אחר יוצא לקראתו אחריו לא נאמר אלא לקראתו מלמד ששכינה בכל מקום

It does not say, 'went out <i>after</i> him,' but went out to meet him.' This shows that the <i>Shechinah</i> is in all places. R. Shesheth also held that the <i>Shechinah</i> is in all places, because [when desiring to pray] he used to say to his attendant:<span class="x" onmousemove="('comment',' R. Shesheth was blind. ');">¹⁴</span> Set me facing any way except the east. And this was not because the <i>Shechinah</i> is not there, but because the <i>Minim</i><span class="x" onmousemove="('comment',' Jewish sectaries, here probably a sect of Jewish fire-worshippers. ');">¹⁵</span>

ואף רב ששת סבר שכינה בכל מקום דא"ל רב ששת לשמעיה לכל רוחתא אוקמן לבר ממזרח ולאו משום דלית ביה שכינה אלא משום דמורו בה מיני

prescribe turning to the east. R. Abbahu, however, said that the <i>Shechinah</i> is in the west; for so said R. Abbahu: What is the meaning of '<i>Uryah</i>'?<span class="x" onmousemove="('comment',' [H], from a Persian word meaning 'evening'. V. Levy, Worterbuck. ');">¹⁶</span> It is equivalent to <i>avir Yah</i><span class="x" onmousemove="('comment',' [H] ');">¹⁷</span>

ורבי אבהו אמר שכינה במערב דא"ר אבהו מאי אוריה אויר יה

[air of God]. R. Judah said: What is the meaning of the verse, <i>My doctrine shall drop</i> [ya'arof]<span class="x" onmousemove="('comment',' [H] ');">¹⁸</span>

אמר רב יהודה מאי דכתיב (דברים לב, ב) יערוף כמטר לקחי זו רוח מערבית שבאה מערפו של עולם

<i>as the rain</i>?<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. XXXII, 2. ');">¹⁹</span> This refers to the west wind which comes from the back [<i>'oref</i>]<span class="x" onmousemove="('comment',' [H] The West is called 'back' as opposed to the East, the Hebrew word for which (kedem) also means 'front'. ');">²⁰</span>

תזל כטל אמרתי זו רוח צפונית שמזלת את הזהב וכן הוא אומר (ישעיהו מו, ו) הזלים זהב מכיס

of the world. <i>My speech shall distil</i> [<i>tizzal</i>]<span class="x" onmousemove="('comment',' [H] ');">²¹</span> <i>as the dew</i>:<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. XXXII, 2. ');">²²</span>

כשעירים עלי דשא זו רוח מזרחית שמסערת את כל העולם כשעיר וכרביבים עלי עשב זו רוח דרומית שהיא מעלה רביבים ומגדלת עשבים

this is the north wind which makes gold flow,<span class="x" onmousemove="('comment',' According to Rashi, because it dries up the produce and causes scarcity, so that corn has to be bought with money. ');">²³</span> and so it says: <i>Who lavish</i> [ha-zalim] <i>gold from the purse</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' Isa. XLVI, 6, tizzal, being taken from root zalal meaning both 'to flow' and 'to be cheap'. ');">²⁴</span>

תניא ר"א אומר עולם

<i>As the small rain</i> [<i>se'irim</i>]<span class="x" onmousemove="('comment',' [H] ');">²⁵</span> <i>upon the tender grass</i>:<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. XXXII, 2. ');">²⁶</span> this is the east wind which rages through the world like a demon [<i>sa'ir</i>].<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit., 'he-goat'. It was anciently believed that hegoats were possessed with demons. Cf. Zohar, on Lev. XVII. ');">²⁷</span> <i>And as showers upon the herb</i>:<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. XXXII, 2. ');">²⁸</span> this is the south wind which brings up showers and causes the grass to grow. It has been taught: R. Eliezer says that the world